רק בת שנתיים והספקתי ללמוד דבר או שניים...

1. להיות מחוברת ללב שלי

נשמע קצת קלישאה ובכל זאת בחרתי לתת למשפט הזה את המקום הראשון. החיים שלנו כל כך מלאי רעשים ומלאי עניין, שאפשר ללכת לאיבוד בתוך כל השפע שסביבנו. יחד עם זאת ולמרות זאת, חשוב לי בתוך כל העומס הזה למצוא את השפה העיצובית היחודית לי, את הדרך שלי בעולם העיצוב ובכלל.

2. לזכור את האנשים הטובים שפגשתי בדרך

לכל אורך המסע שלי בהקמת AV ועד היום, פגשתי המון אנשים טובים שהאמינו בי, אנשים שייעצו, אנשים שפרגנו, אנשים שקישרו ביני לבין אנשים טובים אחרים. אנשים טובים באמצע הדרך, כאלה שאני חייבת להם המון.

ברור שהיו גם אנשים שפחות… הם לימדו אותי שיעורים לחיים שחישלו אותי, עיצבו והפכו אותי למי שאני היום. אבל רגע, אני יותר בעד האנשים הטובים...

3. ללמוד מטעויות ולא לפחד לעשות אותן

כילדה שתמיד הלימודים עבורה היוו אתגר גדול, עם הרבה שגיאות בדרך, למדתי שלטעות זה חלק משמעותי והכרחי כדי להמשיך לעשות. לא כיף לטעות, לא קל לקחת את האחריות על עצמי. מצד שני, הטעות היא חלק מההצלחה. הטעות חשובה כדי לשמור על ערנות.

4. להתבונן פנימה

מטאפורי קצת... אין לילה שבו אני לא נשכבת במיטה ומתבוננת פנימה ושואלת את עצמי איך הייתי היום?

סוג של לסכם את כל מה שהיה ואיפה אני יכולה לשפר, לתקן ולהיות טובה יותר.

בהיבט אחר, בכל מוצר שאני מתכננת ומעצבת אני מתבוננת פנימה, על הבסיס שלו. נושמת אותו, חוקרת אותו ובוחנת אותו כדי לראות האם גם אחרי פרק זמן הוא יהיה אהוד.

5. להמשיך לחלום

או במילים אחרות, הצעד הבא שלי. החלומות שלי באים אלי בערות שלי. אני רושמת אותם, מדברת עליהם, שלא לומר צועקת אותם. כי אני מאמינה שאת השאיפות / החלומות שלנו צריך להגיד בקול, בייחוד כשהמטרה שלהם היא טובה לכולם.

קרה ששאלו אותי: ״תגידי את לא מפחדת שיעתיקו אותך?״ התשובה שלי היתה שאם אדם בחר להעתיק אותי, שיבושם לו. את המוח שלי אי אפשר להעתיק. חוץ מזה, בשביל לעשות שינויים גדולים בעולם צריך שיתוף פעולה, אז ככל שיותר אנשים יכירו את החלומות שלנו, ככה קיים יותר סיכוי להגשים אותם יחד.

6. לצאת אל המרחב ולפתוח את כל החושים.

אני מודה שאת המשפט הזה אני לא מיישמת מספיק וחבל. בתוך כל העומס אני מאחלת לעצמי למצוא זמן לצאת אל מרחבים חדשים, ללכת לראות יותר תערוכות ולגלות מקומות מעוררי השראה. מצד שני, השראה נמצאת בכל מקום. כאמא שמאוד צמודה לבנות שלה, קשה לי להתרחק ויחד עם זאת אני מוצאת לעיתים את הדרכים לצאת אל המרחב.

7. לגדול בצעדים קטנים

שואלים אותי איך הקמת את העסק? אתחיל מההתחלה: עוד לפני הלימודים האקדמאים כתבתי למה אני רוצה ללכת ללמוד עיצוב תעשייתי. לכל אורך התואר כתבתי את הרגע שאחרי הלימודים והמשכתי לכתוב גם תוך כדי המעבר לאימהות.

התחלתי בקטן בבית. עשיתי הכל בעצמי, כאשר נעזרתי באבא שלי בייצור ובתהליכים. בעלי עזר לי באין ספור דברים, אבל בעיקר האמין בי. הייתי משכיבה את הבנות שלי לישון ומתחילה לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. ככה במשך שלוש שנים. ביום שהבת שלי התחילה ללטש בתי נר במקום לשחק בצעצועים שלה וכל הבית נראה כמו מפעל, הבנתי שאין ברירה והעזתי לעשות את הצעד הכי חשוב- לקחת מקום. השכרתי מבנה במושב ויצרנו סטודיו ב-10 האצבעות שלי ושל המשפחה הנדירה שיש לי. כך לאט לאט צמחתי.

ואני מכתתת רגליים עד היום בין חנויות, פגישות והרצאות. אין קיצורי דרך.

8. לחקור

כל מוצר שאני רוצה לעצב אני חוקרת. חוקרת את ה-DNA שלו. למה הוא באמת זקוק כדי להיות שלם ונכון, לדעתי. אני מנסה למצוא בו את החידוש שלי. אני "חופרת" לעומק, לרוחב ובאלכסון. מחפשת ערך מוסף,

מחפשת להרחיב עליו את הידע ובעיקר להבין מה אני לא יודעת עליו.

9. להישאר עם הרגליים על הקרקע.

תמיד אזכור מי אני, מאיפה הגעתי ולאן פניי מועדות.

10. לשחרר

מילה אחת שאומרת המון. לשחרר, או יותר נכון להניח לקשיים שחוויתי בכל תקופת היסודי והתיכון, כילדה עם קשיי לימוד. לשחרר אנשים שלא עושים לי טוב, לשחרר אותם בטוב ובהשלמה.

לשחרר מוצרים שלא עמדו בציפיות, גם זה קורה לפעמים. מבחינתי זה הכי טבעי שיקרה, הרי אם היה מתכון בטוח לאיך לעצב מוצר מבוקש, כולנו היינו רצים לאמץ את המתכון הזה.

11. להאמין בעצמי

בגדול, אני מאמינה בעצמי. כי זה לא עובד אחרת. יחד עם זאת, אני כל יום בודקת את עצמי האם יש הצדקה למה שאני עושה, מה נכון לעשות ומה היא הדרך שלי.

12. להתחיל כל יום עם חיוך

כל אחד מאיתנו סוחב משא על הגב- טראומות, קשיים ופחדים... השאלה היא מה בוחרים לעשות איתם? אני בוחרת לחייך. היו תקופות שהייתי ממש מכריחה את עצמי לחייך. לא ממקום לא אמיתי, אלא לא רציתי להיכנע לעצב. עצב תמיד קיים ויבוא מעצמו, אבל החיוך שלי תלוי רק בי ובדרך שאני בוחרת לחיות. יום שמתחיל בחיוך מהדברים הקטנים בחיים שלנו יכול לעשות רק טוב.

13. לאהוב את עצמי

על כל המשתמע מכך.

14. לעטוף את AV באנשים טובים

כחלק מבעלת עסק, יש עלי אחריות לדאוג שכל מי שנמצא בAV ירגיש בבית, יקבל את החיבוק של כל הצוות , שירגיש שייך, שירגיש חלק מהעסק. שתהיה אווירה של משפחתיות, של ביחד.

בשביל שתמיד נצעד קדימה ונגדל, אני מאחלת שתמיד יעטפו את AV אנשים טובים. מעובדים נאמנים, דרך עסקים שמאמינים במוצרים שלנו. ושנזכה לשיתופי פעולה שיאפשרו לעיצוב ישראלי להתקיים כאן.

דבר אחרון והכי חשוב - המשפחה הפרטית שלי. תודה לכם על האמונה בדרך שלי, תודה על האהבה, העזרה, הזכות והתמיכה. אתם הסיבה שלי לחייך כל יום, אתם האור שלי והכוח לעשייה שלי.

צילומים: אור קפלן ואביב קורט